גזר דין בתיק ת"פ 24391-11-11

כתב האישום

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ניסיון ביצוע שוד, לפי סעיף 402(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.       על פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, הגיע הנאשם ביום 31.10.11 יחד עם אחיו ברכבו של האח לתחנת אוטובוס סמוך לדרך יד לבנים 152 בחיפה. באותו זמן המתינה ל.ד אישה כבת 58, (להלן: "המתלוננת") בתחנה לאוטובוס. בהגיע הנאשם לתחנת האוטובוס, תפס בידו את שרשרת הזהב אותה ענדה המתלוננת על צווארה, תוך שתפס גם בגופיה שלבשה, משך אותם בחוזקה, עד שנקרעו, בכוונה לגנוב את השרשרת ולשלול אותה שלילת קבע מהמתלוננת. המתלוננת התנגדה למעשי הנאשם ונאבקה בו והשרשרת נפלה לתוך החולצה שלבשה. בשלב זה, נמלט הנאשם בריצה לכיוון הרכב של אחיו ונעצר על-ידי המשטרה זמן קצר לאחר מכן.         

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמה למתלוננת שריטה בצווארה.

טענות הצדדים

3.       במסגרת הטיעונים לעונש ציינה ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירה שבוצעה בשעות הערב, במקום ציבורי, כנגד מתלוננת מבוגרת שחוותה את האירוע כטראומטי. העבירה לא הושלמה כפי שתכנן הנאשם רק מאחר והשוד השתבש משום שהשרשרת נפלה לתוך חולצתה של המתלוננת, ולא כתוצאה מחרטה או רגשות אשם מצד הנאשם.     

ב"כ המאשימה הפנתה לעברו המכביד ביותר של הנאשם שצבר לחובתו הרשעות רבות הכוללות מגוון רחב של עבירות אלימות, רכוש, סמים וכהנה עבירות נוספות. בעבר ריצה הנאשם 11 עונשי מאסר בפועל המצטברים לתקופה של למעלה מ- 15 שנה. חמורה במיוחד העובדה שבעברו שתי עבירות מאותו סוג שבו הורשע בתיק זה.  בנוסף, תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 9 חודשים בגין הרשעה בת"פ 10649-08-09.

          לפיכך, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת, ולהפעיל במצטבר את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. כמו כן בקשה להטיל עליו מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס כספי ולחייבו בפיצוי המתלוננת.

4.       ב"כ הנאשם טען מנגד כי מנסיבות העבירה עולה כי מדובר בשוד ברף הנמוך מבחינת החומרה. כך גם האלימות שננקטה על-ידי שולחו היתה ברף הנמוך יחסית שכן הנאשם לא המשיך להיאבק במתלוננת, אלא ברח מהמקום ברגע שזו החלה להתנגד. בכל מקרה, השריטה שיוחסה לנאשם לא הצריכה כל טיפול רפואי ומכאן גם התיקון שנעשה בכתב האישום.

הסנגור הפנה לכך שהעבירה בוצעה על רקע התמכרותו של הנאשם לסמים ומצבו הסוציו-אקונומי הקשה שהגיע עד כדי כך שבעת ביצוע העבירה הוא התגורר ברחוב.  בנוסף נטען כי לא מדובר בעבריין מתוחכם שתכנן את העבירה מראש אלא במי שלא עמד בפיתוי כאשר ראה בפניו הזדמנות קלה להשגת כסף. זאת לנוכח מצוקתו הפיזית והיזקקותו לסמים.

הנאשם אכן ריצה מאסרים רבים, אך זאת בשל העובדה שלא עלה בידו לצאת ממעגל הסמים. לפיכך, ביקש הסנגור כי תינתן לשירות בתי הסוהר המלצה לשלב את הנאשם בתוכנית גמילה.

ב"כ הנאשם ביקש כי בעת גזירת דינו תילקח בחשבון העובדה שהנאשם לא ייהנה ככל הנראה מקיצור שליש מהמאסר שיושת עליו. לפיכך, עתר להטיל על הנאשם עונש שיהלום את נסיבות העבירה ולא להענישו רק על-פי עברו. כן, ביקש כי עונש המאסר על תנאי שקיים לחובתו, יופעל בחופף לכל עונש שייגזר עליו, וכן להימנע מהטלת קנס כספי שממילא יומר לימי מאסר בשים לב למצבו הסוציו-אקונומי הירוד של הנאשם.

ההגנה הציגה פסיקה שניתנה לגבי מקרים דומים עם טווח ענישה שנע בין 9 חודשי מאסר ל- 24 חודשים במקרה חמור במיוחד,  וביקשה לאמץ את רף הענישה האמור.